ראיתי איך השקעת/ השתדלת- כל הכבוד! את המשפט הזה אומרים לילדים כשרואים את המאמץ שלהם והם לאו דווקא מצליחים, למשל כשלא הצליחו במבחן אפילו שישבו ולמדו. אולי בפעם הבאה זה יהיה שונה. את המשפט הזה חשוב להגיד כשהילדים מרגישים שלא הצליחו, שימו לב לא להתפתות להגיד "בפעם הבאה יהיה טוב יותר" כי זה ממש לא בטוח, אבל כן יש סיכוי גבוה שאם הילדים ינהגו
בואו נדבר על יצירתיות ואיך היא בכלל קשורה להורות. יצירתיות היא תהליך, זו יכולת שיש לכל אחד, אם יש לך בעיה אתה יכול להפוך אותה לערך והתוצאה וההישגים הופכים לגבוהים הרבה יותר. ארגנתי לכם 9 כלים בסיסים שישמשו אתכם לפיתוח יצירתיות בהורות: לשאול- לבחור כאב או בעיה- למשל ילד עם התקפי זעם, לשאול ולחקור את כל הסיבות למקור הבעיה ומשם להתחיל למצוא השראה לפתרונות
"איך יכול להיות כל כך הרבה מתח? למה אנחנו כל כך נפיצים? המשפחה הזו מופרעת ביותר! הכי נורמלי כאן זה האוטיסט!" אני אומרת לעצמי בימים הראשונים לטיול, ומתחילה לכתוב: התקבצנו לנו ל 8 ימים של טיול באיטליה מדרום למרכז וחזרה. מסתבר שזה ממש לא קל תגידו שאנחנו מפונקים? תגידו שאנחנו זחוחים? תגידו שאנחנו פריבילגים? נכון אתם צודקים. הילדים שלנו שגרים בצפון תל אביב, בדירה
אחת לחודש הם מגיעים אלינו למרכז בשעות ערב למפגש תמיכה קבוצתי. (הפוסט הזה התעקש להיכתב בחרוזים, מבקשת סליחה מראש אם יצא קצת ילדותי:) הערב מתחיל כשטלי האיש שלי ואני מסדרים שולחן מושקע עם כיבוד ואלכוהול מפנקים, יחד אנחנו מארחים ותומכים בהורים מיוחדים, שמגיעים אלינו, זוגות ויחידים. החדשים נכנסים עם ספקות ובודקים נתיבי בריחה, ובסוף הערב הם יוצאים עם חברים שהם משפחה. בתוך הסבב בו
"אתה חייב למצוא תחביב", סיכמו נועה (המטפלת הרגשית של אורי) ורויטל, פה אחד במפגש העדכון החודשי שלנו. המשפט הגריאטרי הזה הוא תולדה של הניסיון למצוא פתרון לכך שאני נוטה להרעים בקולי (יש אשר תאמרנה, צועק) בקלות רבה מדי, בעקבות דברים פעוטים מדי, על האשה, הילדים, הכלב, תבל ומלואה. זה לא דבר חדש אצלי, הצעקות. קודם כל זה עניין תורשתי. קיימת טענה שרגזנות היא תכונה
מתכון לחופשה משפחתית של 8 ימים באירופה הקלאסית (צרפת-איטליה-שוויץ), שכתבתי לפני 5 שנים: ב 15 אלף שח בלבד, כולל 1.5 ריבים, והמון המון הנאה ביחד. המצרכים הדרושים: אבא טרוד, מתלבט, מחפש את דרכו, אבל מחובר, מפרגן ואוהב מאוד. אמא מותשת משנה עמוסה של עבודה ולימודי הנחיית הורים ושילוב אבל נינוחה ושלמה ומכילה מאי פעם. מתבגר מעופף, שאנן ולפעמים ניג'ס אבל שנון, מצחיק, טוב לב
"צריך להתחיל לדבר עם אורי על הקשיים שלו" אומרת לנו נועה, מנחת תכנית השילוב של אורי שלנו. טלי (האיש שלי) ואני יושבים מולה נבוכים ומבוהלים, הרי בדיוק מהרגע הזה פחדנו כשקיבלנו את האבחון של אורי. פתאום הרעשים מהרחוב נשמעים לי חזקים נורא, המזגן בקליניקה מקפיא אותי, התמונה מאחוריה מרצדת. איך "%&*^#" אנחנו עושים את זה?? והיא ברוגע האופייני לה ממשיכה: "צריך בשלב ראשון לדבר
"אֵי שָׁם בְּלֵב הַלַּיְלָה דָּרוּךְ וַחֲרִישִׁי / אוֹרֵב לִי מְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי." כתבה נעמי שמר איך זה קשור אלינו? מקרה שהיה כך היה, עליו שוחחנו בהרחבה אתמול בפגישת הנחייה, זוג הורים מקסימים ואני: "הרגשתי כמו מכונת כביסה אחרי סחיטה" סיפר האב, היה להם סה"כ יום אחד בחופש הגדול החם והרחב הזה בלי פעילות מתוכננת, וזה למי מקוראינו שאינו מכיר- זהו אתגר לא פשוט עבור ילד
כעבור שנתיים בצבא שרובן חלפו בוריאציית קורונה זו או אחרת, בגינה כמעט לא יכולנו לבקר בשבתות או לבכות בטקסים, הוזמנו כלאחר כבוד לשייט משפחות חגיגי בספינה בה משרת איתמר. השיט נקבע ליום שישי בשעה 7:15 בבוקר. מה שאומר שמשפחת כץ, בראשה אב המשפחה שלרוב הולך לישון בלילות חמישי לקראת 5:00, תיאלץ לקום בשעה 5:15 המוכרת לה כאמצע הלילה או ממש לפנות בוקר. ניכר היה
