טרום-טראומה שנת 2009 הייתה שנה מצוינת. עברתי לאולפן חדש, התחלתי לעבוד עם זמר מוכשר, רויטל עבדה בעיצוב, איתמר והדר מקסימים טפו טפו טפו, הכל בסדר. לקראת סוף השנה רויטל התחילה לדבר על הרצון שלה בילד נוסף.   אני לא ממש התלהבתי מהרעיון, שלא לומר התנגדתי. יש לנו שני ילדים נהדרים, יש באלאנס, אנחנו כבר לא צעירים. אמרתי לה שאני לא רוצה שיצא לנו ילד מעפן.

אלדר ולידור, זוג מקסים, בני 27, מאובחנים עם תסמונת אספרגר שעל הספקטרום האוטיסטי (מה שהיום נחשב גם אוטיזם בתפקוד גבוה) מתחזקים מערכת יחסים רומנטית בת כ-5 שנים ומשתפים בקשיים, אתגרים והצלחות. לכבוד יום האהבה יצאתי ללמוד מהם איך עושים את זה.

אורי סובל מחרדה מכלבים כבר כמה שנים, מה שלא עשינו או טיפלנו, עזר קצת בזמן הטיפול, אבל זמן קצר אחרי שהסתיים הטיפול- החרדה חזרה. הפעם (בהחלטה אמיצה שלו) אנחנו הולכים על זה בגדול, כשהמטרה הסופית… היא: אימוץ כלב למשפחה! לבקשת האחים הגדולים ואני מודה גם לי יש חשק (ההתרגשות גדולה!)

הייתי תלמידה בינונית, הייתי שמנמנה, הרגשתי שאין לי מה להציע לעולם, חששתי להביע את דעתי ברבים, פחדתי ליצור קונפליקטים, ותמיד ריציתי את כולם.

עד היום הייתי ראויה רק אם אני אומרת כן להכל כל הזמן.

אני ראויה רק במצב של נתינה אינסופית,

אני עובדת סוציאלית תמידית.

אני רוצה להצטרף לשביתה!

הילד שלי לא יהיה כפי שחלמתי. העולם שלי התרסק כשהודיעו לי שהילד שלי שונה, זה רגע של אבל. כהורים לילדים עם צרכים מיוחדים המסע שלנו מתחיל בחמשת שלבי האבל. השלבים האלה הם כמו כלים שעוזרים לנו להצליח להגיע להשלמה ואופטימיות מול מצב מורכב.

אני נוסעת לבד במכונית ובוכה. מלבד טלי, האיש היקר שלי, אף אחד לא יודע לאן אני נוסעת. אני יוצאת מתל אביב צפונה אל הכביש המהיר, ואחרי קילומטרים רבים פונה ימינה וממשיכה דרך גפנים ירוקים לתוך ישוב קטן ופסטורלי.

המשאב הכי חשוב של הילד שלכם הוא אתם ! ! !

אני רוצה לבקש סליחה מיום כיפור.

אני כל כך שונאת אותך!

אתה מציף אצלי את "תסמונת השוואתת נפיצה".

עברנו דירה.

כבר סיימנו לזרוק חצי בית קודם, דימה ולהקתו החסונה העבירו את הרהיטים, חמודי צבע את הדירה הקודמת, הבית כבר מסודר ונעים, הילדים ממשיכים באותם בתי ספר.