כבשה שחורה, זה טוב או רע?

כמו בכל שבוע ביום ראשון בבוקר, נפגשנו, אמא מיוחדת אהובה ומקסימה ואני. שוחחנו על המקום שלה כילדה וכמבוגרת במשפחת האם שלה, ואיך זה משפיע על היחס שלה לילדיה המיוחדים. המטרה היתה ללמוד איך לא להצמיד תוויות לילדים כמו שעשו אצלה בבית הוריה.

ערב לפני מסיבת יום ההולדת של הבת הצעירה, אמא שלה אמרה לה: "את לא תשתלטי, זה לא בשבילך",  ומיד היא הבינה שאמא שלה לא תוכל להיות שם, במסיבה.

היא הבינה גם שהיא צריכה לתאם ציפיות עם כל בני המשפחה שלה. לתאם עם בן הזוג מה הוא עושה כשהיא עסוקה ולהיפך, לתכנן עם הבן הגדול איך להתגבר על החשש שיכנסו לו לחדר ולתמוך בו בזמן האירוע.

חלק ניכר מתוכן ההדרכה שלה זה לתת מקום לכל אחד מהילדים כפי שהוא, ולנטוע בהם אמונה שהם  מסוגלים לכל מה שיבחרו, שהבחירה בידיהם.

בשביל לזהות את הצרכים והיכולות של כל ילד, כדאי שנתחיל מהבנת המערך המשפחתי.

מערך משפחתי  מבוסס על מיקום כרונולוגי (סדר הלידה) ומיקום פסיכולוגי (עליו אנחנו ממש יכולים להשפיע). זה ברור שכל ילד מפעיל בנו כהורים משהו אחר, אבל שמתם לב שאתם הורים אחרים לכל ילד?

יאללה, אז נעשה קצת סדר:

הסדר הכרונולוגי תלוי בסדר הלידה, מספר הילדים, הפרשי הגילאים, המין שלהם, וההיסטוריה המשפחתית.

הסדר הפסיכולוגי בונה את המיקום במשפחה מבחינת תפקידים, תוויות, משמעות של כל אחד במשפחה, הפירוש הסובייקטיבי שכל אח או אחות נותנים למיקום שלהם, הדינמיקה שמתפתחת ביניהם- כאן אנחנו ההורים יכולים להשפיע. זה החלק המשתנה.

כל ילד במערך המשפחתי זקוק לדעת ולהרגיש שמקומו בטוח ומוגן. האחריות שלנו ההורים היא לדאוג שכל ילד ידע וירגיש את זה. כל ילד במשפחה נולד למעשה למשפחה אחרת וכך יוצא שבאותה משפחה יוצאים ילדים שונים בסביבה דומה. הפרשנות והתחושה עבור כל אחד מהילדים יהיו שונות, אין ילד או אדם שלא עסוק בהשוואה שמגדירה מי למטה ומי למעלה ומסיק מסקנות. באווירה תחרותית השונות מתחזקת, לעומת זאת באווירה שיתופית אחים שונים יכולים להיות גם על אותה משבצת אם זה מה שהם רוצים.  בעיקרון כל ילד ייצור לעצמו סגנון חיים ועם זאת אפשר למצוא מאפיינים חוזרים אצל אחים. דרך הדינמיקה המתפתחת בין האחים כל ילד מסיק מסקנות לגבי היכולות, הכישורים והאפשרויות שלו, לגבי התפקידים שלו ודרכי ההשתייכות שלו במשפחה ובחיים.

לכן כשאיתמר שלי שבר את הסטיגמה של "האמן המעו,פף מאותגר הקשב והריכוז" והצליח לעבור בגרות במתמטיקה בציון 98 – שברנו את המקום הפסיכולוגי שלו. כשהדרי קיבלה מקום להרגיש קושי – אפילו שהיא מוגדרת כ"הילדה ללא הקשיים, ללא שום חותמת" של הבית- שברנו את המיקום הפסיכולוגי שלה. כשאורי ה"אוטיסט" מוקף בהכי הרבה חברים ופעילויות חברתיות מכל אחיו- שברנו את המיקום הפסיכולוגי שלו.

כשבחרתי לעסוק בהדרכת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ולהקים עסק עצמאי ואפילו עובדות, שברתי את המיקום הפסיכולוגי שלי בבית הורי של "החמודה שמציירת יפה".

זה לקח לי רק 40 שנה, אבל הצלחתי.

מסתבר שתמיד הייתי הכבשה הצהובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.