איך אפשר לשלב אנשים עם צרכים מיוחדים במעגל העבודה?

מתוך דאגה לעתיד של אורי גיליתי שאחד הכאבים הגדולים הוא שאין כיום מספיק הכנה ושילוב לחיים תעסוקתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים ולכן כשהייתי צריכה לבחור נושא למחקר בתואר השני שלי, היה לי ברור שזה יהיה הנושא.

המצב היום הוא שרק 42% בלבד מאנשים עם צ"מ מועסקים, כאשר אחוז המועסקים של אנשים ללא צרכים מיוחדים הוא 72%.

במהלך המחקר הבנתי ששילוב במעגל העבודה יכול לעבוד! אני רוצה לשתף אתכם במסקנות שעלו במפגשים משני חיים שחוויתי עם כמה אנשים עם צרכים מיוחדים שפרצו מחסומים וכיום הם משולבים היטב במעגל העבודה, אבל אנשים שהצליחו להשתלב כמוהם, עדיין נדירים. כי יש הרבה מאוד קשיים הצפויים לאנשים כמוהם:

  • סטיגמה שהם עובדים פחות טובים, שיהיה צריך להשקיע בהם הרבה הדרכה, שלא ישתלבו חברתית.

  • תקרת הזכוכית של הפיקולו. הציפיה החברתית היא שהם יעבוד בתפקידי שוליים, שקופים

  • קושי בהשתלבות בעולם ההשכלה וההכשרה המקצועי שעוצר את התקדמותם

  • אין מספיק תמריצי מדינה – מלגות לימודים, תמריצים למעסיקים ועוד

  • אין  מספיק תמיכה בתהליך השמה לאנשים עם צרכים מיוחדים וליווי בתקופת ההעסקה

  • הם לא מתקבלים כשווה בין שווים במסגרת החברתית בעבודה. דרושה הכנה והדרכת מעסיקים ועובדים.

אבל אני בת אדם אופטימית, אז איך בכל זאת אפשר לשנות את המצב?

קודם כל ננפץ את הסטיגמה:

  • המדינה יכולה להשקיע כבר מילדות במערכת החינוך, ולהכניס תכניות הכשרה והכוונה להשתלבות תעסוקתית ומשם לאוניברסיטאות והכשרות מקצועיות

  • אם תוקם סוכנות מרכזית אחת לקידום תעסוקת אנשים עם צרכים מיוחדים המכינה גם את העובד, גם את המעסיק ואת סביבת העבודה החברתית והפיזית

  • נכניס למקומות העבודה גורם מתווך כמו אחראי שילוב, שיוכל לתרגם את הצרכים המיוחדים שלהם עבור הקולגות והמעסיקים ולהיפך. באתגרים חברתיים, תקשורתיים או בהנגשה פיזית. לאורך כל תקופת ההעסקה.

נדאג לכך שהחוקים יושמו יותר לעומק:

  • חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות- פעם הנגשה פיזית לא היתה בנורמה והיום זה מובן לכולם. השאיפה הבאה היא שההנגשה תהיה גם חברתית ורגשית.

  • חוק לרון- היום אנשים יכולים לעבוד וגם לקבל קצבת נכות וזה מעודד אותם לצאת לעבוד, חשוב שתהיה מודעות מלאה לכך.

  • צו הרחבה- מעסיקים מעל 100 עובדים חייבים להעסיק 5% עובדים עם צ"מ. הצו פתח עוד תפקידים לאנשים עם צ"מ

ניצור  קבוצות עם פוטנציאל גבוה להשתלבות ע"י:

  • עידוד רכישת השכלה והכשרה מקצועית, ע"י עזרה בהתאמת הלימודים ודרך העברתם עד להכוונה תעסוקתית.

  • כשזה קורה עולה מוטיבציה לעבוד והופך את אותם אנשים לבעלי פוטנציאל גבוה יותר להשתלב בעבודה.

  • רמת התפקוד גבוהה יותר מעלה את רמת הפוטנציאל להשתלבות, מבחינה התנהגותית, תקשורתית, שפתית, פיזית.

נזהה תכונות ייחודיות להם:

  • עובדים עם אוטיזם זוהו כיותר מסורים, חרוצים, ובעלי נאמנות ארגונית יוצאת דופן. הם נכס אמיתי למקום עבודתם.

  • קיימות עדויות לכך שבכל הנוגע להבחנה בפרטים, תבניות וצורות, יש לאוטיסטים לעיתים קרובות כישורים גבוהים מהממוצע.

  • מיומנויות של מיקוד, יכולות זיכרון ושינון,  הן החוזקות שלהם.

  • חברות רבות נאבקות למצוא עובדים מיומנים וטובים שיוכלו לבצע משימות כמו הזנת נתונים או בדיקת תוכנה, שעבור רבים נחשבות מייגעות ושוחקות. ואוכלוסיה זו מהווה פתרון מעולה לצורך הזה.

איך אפשר ליצור מצב שהמגוון האנושי במקום העבודה יהפוך לנורמה?

  • להכשיר את מנהלי הקצה כי יש להם קושי בלייצר את ההתאמות הנדרשות.

  • להקים מדיניות כוללת, עםארגון ממשלתי שמופקד על שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה

  • בישראל חסר דגש על עידוד מעסיקים להעסיק אנשים עם צ"מ, באמצעות עוד אכיפה לחקיקה המקדמת, שכר מינימום מותאם, סבסוד שכר.  שילוב בצבא כאזרחים עובדי צהל

מה יקרה אחרי השינויים האלה?

  • דבר ראשון עסקים ירוויחו: נאמנות לאורך זמן ומחויבות כי עד שעובד משתלב הוא לא יעזוב כל כך מהר

  • מחייב את שאר העובדים והמעסיקים יותר מדויקים ומקצוענים כדי להנגיש את המשימה

  • דור ה x ו y יעבדו יותר שנים כי יש תחושת ערכיות גבוהה

  • ערך חיצוני לעסק החוצה – תדמיתי ושיווקי

אחוזי המאובחנים עם אוטיזם וצרכים מיוחדים נוספים עולה כל שנה – יותר כלכלי למדינה להעסיק אותם מאשר לשלם רק קצבה, כל עליה של אחוז אחד בלבד של מועסקים מכניסה למדינה כל שנה כמעט 400 מיליון שח.

ההכלה במקומות העבודה תשפיע לטובה על הבנת והכלת צרכיהם של אנשים אלה בתחומים נוספים

העובדים המשולבים יהנו משוויון הזדמנויות, הגשמה עצמית, עצמאות כלכלית, תעסוקה ופעילות חברתית, יותר הזדמנות ליחסים בין אישיים

לקראת סיום אני רוצה לצטט משפטים מכמה אנשים שראיינתי במהלך המחקר:

"ההשתלבות שלי בעבודה היא מתנה למעסיק, הוא מרוויח עזרה, מסירות, התמדה, לימוד"

"מנהל הסניף אמר לי: 'תגיד לי מה אתה יכול, ניתן לך הכל"

"כשאני עובדת בצוות, אני יוצרת שינוי תפיסה, אני מעלה מודעות לאדם נכה כשווה ערך"

"יש לי מלווה תעסוקתי, אדם עם צרכים מיוחדים חייב להרגיש שיש לידו את הבן אדם הנכון".

"העובדים פה לומדים על קבלת השונה, הכלה, ראיה אחרת, סובלנות, ערבות הדדית, זה מוריד חומות הגנה."

ובנימה אופטימית זו אסיים בעזרת אריק איינשטיין:

"הבוקר בא, הבוקר בא, אז תגיד תודה

שלוש ארבע, שלוש ארבע ולעבודה

אתה חייב את זה לעצמך, אתה חייב למשפחה

אתה חייב לשפוך הרבה זיעה

אז שלוש ארבע ולעבודה"

שלכם תמיד,

רויטל- אופטיזם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.