למה יש לנו ציפיות גבוהות מה"אחים של"?

האשמה הנהדרת שניטעה בי, ברגע הראשון של הבשורה על ההריון איתה (וגם המון אהבה) ,היא זו שמובילה אותי אחת לשבועיים לפנות זמן ולהיפגש עם בת ה 17 שלי.

על ספסל בשדרות ח"ן בבית הקפה שגולש לאורך השדרה בין הבימה לדיזינגוף סנטר, עם כוס הפוך וכוס קפה קר, כריך טונה מפנק וקרואסון ברי קטלני, שוחחנו השבוע, הדרי ואני על ציפיות.

זו לא פעם ראשונה שאנחנו מדברות על הציפיות שלנו ממנה. שתינו מודעות לזה שהציפיות של אבא שלה ושלי ממנה הן גבוהות מאוד ואפילו מדי. כן, מה לעשות היא בגרעון תמידי כי היא ה"נורמטיבית" שלנו.

הפה של הדרי חופשי ומשוחרר והיא אומרת כל מה שהיא מרגישה וחושבת. היא חייה חיים מלאים בעשייה משמעותית, חברות וחברים טובים, צוחקת ומדברת הרבה וזה נפלא.

וגם יש לה עודף משקל, מעבר לעובדה שהגנטיקה ממש לא לטובתה, אני מבינה סוף סוף שזה בהחלט קשור גם לציפיות שלנו ההורים ממנה.

תקשיבו זה קשה מאוד לא לצפות ממנה, בעוד היא כל כך מוכשרת, מקסימה, אינטלקטואלית, אינטליגנטית, עצמאית, אמפתית, פמיניסטית, חזקה וגם אופה ומבשלת מדהים.

אז טלי, אתה ואני צריכים לשים לב!

כאן אנחנו טועים, אנחנו מצפים ממנה ציפיות שונות מהאחים שלה. הגדול שקיבל חותמת של קשב וריכוז, מעופף ואומנותי- מקבל מאיתנו הקלות בציפיות, והצעיר שקיבל חותמת של אוטיזם והוא גם ילד שלישי מקבל אקסטרה הקלות בציפיות.

וממנה? אנחנו מצפים לשלמות, דורשים ממנה ומצפים ממנה להצליח בכל דבר שעושה.

לכן הכנתי לי ולך (וגם להורים שקוראים עכשיו) כמה טיפים שכדאי שנתחיל להשתמש בהם יותר, כי ל"אחים של" יש זכות להיות גם הם עם צרכים, מצוקות, ודאגות משלהם:

  1. הכירו בדאגות ובמצוקה של האחים. ממש כפי שאתם חווים מצוקה, דאגות, רגשות חיוביים ושליליים כלפי הילד המיוחד, גם הם חווים את אותן תחושות.

  2. הפחיתו ציפיות מוגזמות מהאחים. אם אתם שמים לב שהם מנסים לפצות אתכם על התמודדותם המורכבת, להקל עליכם ומתוך כך יפחדו לבקש עזרה בשיעורי בית, ימנעו מלשתף אתכם בבעיות ובקשיים 'רגילים' עם חבריו ומורים, בנטייה להתאמץ ללא גבולות ולהצטיין בלימודים ובספורט ועוד. תנו להם תמיכה רבה והביעו שמחה ואהבה רבה שאינם מותנים בהישגים.

  3. אפשרו לאחים בבית לקיים קשרים 'נורמליים' ביניהם: בכל מערכת יחסים בין אחים ישנן מריבות, תחרות, התפרצויות, קריאה בשמות, בקשות מכם לשפוט ולהתערב… אל תגוננו על הילד המיוחד, כי התנסות רגילה בקשר שבין אחים מרחיבה את המיומנויות החברתית של כולם, ומכשירה אותם להתמודדות טובה יותר עם החיים החברתיים בחוץ.

  4. תנו אינפורמציה ברורה התואמת את הבנתם של הילדים בנוגע לשונות של אחיהם, בהתאם לעניין שלהם.

  5. מצאו זמן איכות עם הילדים האחרים יציאה משותפת לקולנוע, ביצוע פעילות ספורטיבית יחד וכד'. זמן אישי כזה עם ההורה נותן לילד תחושה שגם הוא מיוחד ואהוב על הוריו, ומהווה מסגרת זמן המאפשרת תקשורת פתוחה וקרובה.

ועוד משהו אחרון וחשוב:

כשאנחנו משווים בין הילדים שלנו, הם רואים על מה אנחנו שמים דגש ואז מנסים להראות לנו שהם מסוגלים או יכולים וזה מייצר תחרות והתעסקות במי יותר טוב ממי. כשאנחנו משווים אנחנו פוגעים בקשר בין האחים. הם בתחרות תמידית על המקום שלהם מולינו וזה פוגע בקשר שלהם.

ההשוואה יוצרת ציפיות ותוויות, היא מקבעת את הילד בטריטוריה שלו. אם נגיד למשל "אתה הבכור אז תוותר" או "אתה עוד קטן תן לי לעזור לך"…נקבע טריטוריות. אבל אם נאפשר להם לבחור את המקום שלהם, נאפשר לכולם להתנסות, ניתן להם אפשרות לבחור מי ומה הם רוצים להיות.

שלכם תמיד,

רויטל- אופטיזם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.