יום כיפור
יום כיפור

אני רוצה לבקש סליחה מיום כיפור.

אני כל כך שונאת אותך!

אתה מציף אצלי את "תסמונת השוואתת נפיצה".

אצלך כולם מושלמים חוץ מאיתנו.

כולם רוכבים על האופנים במהירות בקבוצות מאוחדות.

אצלך כולם רזים, אתלטיים ושמחים.

אצלנו בבית הרוב שונאים פעילות גופנית, לא מתגודדים בקבוצות, לא רזים, מעדיפים באופן כללי לישון, לאכול ולראות נטפליקס.

בערב כולם יוצאים למצעד הנראות ברחוב הראשי.

כולם יפים ורגועים ומחוייכים לצד ילדים מאושרים עם קסדות וגלגלים.

אנחנו מתנהגים בהתאם אבל אצלי בפנים קופצים כל השדים: דאגות, האשמות עצמיות, השוואות ושאר חשיכות.

משום מה אתה יום כיפור, מציף את התחושה הזו אצלי יותר מכל יום אחר.

למה אתה ככה?

תן פעם אחת להרגיש טוב,

תן פעם אחת להבריז ממך לקריביים או סתם לקפריסין.

אני אחזיר לך טובה בשנה הבאה.

מבטיחה.

מה שבטוח מחר בערב זה עובר לי עד שנה הבאה.

סוכות אני מתה עליך!

*עדכון: עד כה כיפור תש"ף, הפתעת לטובה, מזל שפניתי אליך עם הסליחה כי לי זה מאוד עזר..

אתמול נהניתי מאבטלה קלה בכביש הראשי, כי אורי כבר רכב 3 שעות לבד עם חברים (!), אח"כ אנחנו ארחנו שכנים אהובים לדרינק, הגדול רכב ושתה דרינק עם חברים מהילדות. רק אמצעית חולה במיטה.

לא רע…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים