אני רואה את זה קורה במשפחות הכי טובות, עם ההורים הכי מודעים ומשקיעים וכן אפילו אצלי בבית בחדר של הבן, המתבגר הצעיר שלי.

זה קורה לילדים שלנו במשחק בפלייסטיישן בסלון, בקיפול של דמות אוריגמי בפינת האוכל, או בתחרות הפינג פונג במתנ"ס השכונתי.

ברוכים הבאים למופע המגוון והמרשים: מלטדאון, טנטרום, התפרצות, התמוטטות עצבים, איבוד שליטה, צרחות ובכי לא מותאם, זריקת או הריסת חפצים, אלימות, טריקת דלתות, התכנסות, התנתקות ועוד.

אחד התחביבים שלי זה לקרוא כתבים של אוטיסטים, ולשוחח עם רבים מהם, רובם לקוחות וחברים שלי. כששואלים אותם מה גורם בהפסד להתפרצות או התמוטטות, הם מספרים שזה ממש שורף אותם מבפנים, זה מציף את תחושת חוסר ערך העצמי, זה מעלה תסכול, תקיעות וחוסר התקדמות, הם מתקשים לעמוד בתחרות אבל נמשכים אליה כמו לאש, חווים קושי במצבי בחירה.

אז מה עוזר להם? קודם כל הם מאוד שמחים שאתם שואלים, זה לא מובן מאליו, והנה תשובותיהם:

1. רמת האנרגיה בהפסד היא מאוד גבוהה וקשה לאזן אותה, לכן "פטנטים" כמו הנמכת ציפיות מהתחרות, לשים רף נמוך ולשמוח כשעוברים אותו, הגדרת הכישלון כחוויה שרק "פראיירים" מפספסים, בדיקה וניתוח מה לא נוח להם בסיטואציה, המצאת ושימוש בשירי או ריקודי הפסד.

2. הפסד מציף בבת אחת את כל תחושות חוסר הערך העצמי, מה שיכול לעזור זו עבודה רגשית על הדימוי העצמי, הדרכת הורים ומשפחה, אימון או טיפול רגשי.

3. הפסד הוא תחושת תסכול של חוסר הצלחה, זו חוויה עוצמתית של חוסר ביטחון, הניסיון לעשות משהו קשה והעצירה החדה כשזה לא מצליח מורידים את הביטחון העצמי, לכן הטרמה של מה עלול לקרות ואיך כדאי להגיב מאוד עוזרת. דמיון מודרך לפני תחילת המשחק או התחרות יכולים לעזור עם תחושת הביטחון.

4. תחרותיות מייצרת התנהגות רעילה של חוסר יכולת להכיל הפסד, כדי למנוע את ההתפרצות, כדאי לפתח עדיפות למשחקים שאין בהם מנצחים או מפסידים אלא משחקים שיתופיים או של שחקן אחד, לשחק במשחקים שניתן לנסות שוב ושוב עד שמצליחים ואז ההפסד לא מתקבע.

5. לפעמים אין ברירה וחייבים להתמודד עם תחרות כלשהי, במקרה כזה כדאי לבוא בגישה חובבנית, לבוא בגישה של "אני רוצה ואשמח לנצח אבל גם אם אפסיד אני מודע שזה קורה מדי פעם", אפשר להסביר למה זה קרה כדי להרגיש יותר טוב, למשל: מזל או מהלך שגוי. אלה גורמים ניטרלים שעוזרים לקבל יותר בקלות את ההפסד וכך יש פחות כעס כי לא נעשה דבר רע בכוונה.

6. תחרות זה קשוח, ובחירה בפתרון שירגיע מקשה עוד יותר, לכן כדאי לצמצם אפשרויות הרגעה לשתיים בלבד, למשל: משהו לשבור או ארון להיכנס אליו, אחרי תקופה מוסכמת אפשר להחליף לשתי אפשרויות חדשות.

7. אחרי שמורגש הקושי של ההפסד, חשוב שתגידו שההתפרצות שלו או שלה לא מפחידה אתכם והוא או היא לא צריכים לפחד ממנה. במקביל חפשו זמנים בהם ההתפרצות הייתה קלה יותר או הסתיימה מוקדם יותר מהקודמת, ותזכירו להם את זה.

ואם אתם לא אוטיסטים אלא סתם אנשים עייפים או מתוחים וגם אתם מתפרצים או מתמוטטים כשאתם מפסידים, תקראו את העצות של האוטיסטים ותלמדו מהם, אני מנסה ליישם יום יום את העצות שלהם.

שלכם תמיד,

רויטל – אופטיזם.