כשאתם באים לשוחח עם הורים על משהו שנוגע לאוצר שלהם, לחששות הכי גדולים שלהם. כשהורים משתפים בתסכול או קושי שמתרחש מבחינתם בגן או בבית, והם מאוד מודאגים, אולי אפילו כעוסים, בואו תנסה רגע להסתכל להם בעיניים, לחייך ולהיות חברים שלהם לרגע, כדי לא להעמיס את הקושי עליכם, כדי פחות להתגונן. תחשבו רגע מה אתם הייתם עושים במקומם, איך הייתם מגיבים וככה אולי תתנו דוגמא איך הורה אחר התמודד או איך אתן מתמודדות בגן עם מקרה שקרה להם בבית, וחשבו איתם יחד איך ניתן יהיה להרגיש יותר טוב מחר.

בשלב ראשון שתפו ושקפו:

• שוחחו בגובה העינים, גלו אמפתיה

• ספרו להורים מה קורה בטיפולים, שלחו סרטונים, תמונות ורעיונות קלים ליישום

• שקפו שאתם רואים את הקושי שלהם ואת המאמצים שלהם

אחר כך תנו חיזוקים:

• ספרו על הצלחות ויכולות של הילד.ה

• הגיעו למטרות דרך חיזוק

• מצאו מטרות ובנו אחריות משותפות

• הראו אמפתיה למה ההורים עוברים

• חזקו את ההורים על המאמץ

• תנו להם תקווה, ספרו הצלחות של משפחות אחרות

בשיחה הכירו בשוני בין ההורים:

• כל אחד מבני הזוג מבין אחרת, מקבל או מכחיש

• הובילו להזדהות עם קשיי הילד.ה

• זהו מוטיבציות פנימיות של כל הורה

• תנו לגיטימציה לגישות שונות

• עזרו להם לפרש אחרת את ההתנהגות של ההורה השני ובכך ליצור אמפתיה ושיתוף פעולה

ומשם הציבו יחד מטרות:

• שאלו שאלות שמעלות את מודעות ההורים לקושי של הילד.ה

• בררו מה הצרכים הרגשיים של הילד

• בנו איתם תוכנית מטרות משותפת

• תנו להם רעיונות איך לעבוד בבית

• התעניינו איך הם מתקדמים ושתפו איך אתם מתקדמים

אל תשכחו להתגמש ולהתאים:

• נסו ליצור גמישות בתוך השיטה

• הקשיבו לעמדת ההורים,  בססו אמון ואל תבטלו דעות

• שתפו אותם בהתלבטויות וקחו איתם החלטות

• התאימו תדירות, וזמני פגישות ליכולותיהם ורצונותיהם

ולסיום ציידו אותם:

• באומץ- לנסות להיכשל ולנסות שוב

• באופטימיות- יצליח בפעם הבאה

• באקטיביות-להמשיך לעשות

• באמונה- במסוגלות, ביכולות

כי כל ילד צריך מישהו שיאמין בו!