השנה שבין גיל 49 ל 50 הייתה אחת המורכבות בחיי.

בעיצומה של שבעה על כצי היקר, הוא האבא של בן זוגי, אחגוג יום הולדת ראשון בלי הורים. אלה שלי לא יגיעו אלי לכיבוי הנרות על העוגה, ולא יברכו אותי אלה שזכיתי להכיר לפני 25 שנה.

לא אוכל לשלוח לאמא שלי אשת החינוך הנדירה, תמונה של אורי מקבל תעודה וספר תורה בסיום בית הספר היסודי, אבל אשלח לאחותי אהובתי והיא תזכיר לי כמה אמא הייתה גאה בו.

לא אוכל לקבל מאבא המרגש שלי טלפון נדיר בו הוא אומר לי "אני אוהב אותך" בפעם הראשונה בחיים בגיל 47, אבל אשמע את זה מטלי שלי כל כמה ימים.

לא אוכל לספר לשוש (שנקה) היקרה שהייתה היחידה בעולם שקיבלה אותי בדיוק כמו שאני, שהדרי יוצאת לשנת שירות ללוות נוער רגע לפני או אחרי מעצר, אבל אהנה ואשבע מכישרון הבישול שירשה מסבתה.

לא אוכל להגיע עם איתמר החייל המשוחרר לבקר את סבא כצי ולראות אותו מחייך כשהנכד מספר לו על הספינה, אבל אשלח תמונות לחברותי הטובות כשייסע עוד 3 שבועות לארה"ב להדריך בקייטנה.

כן אוכל לפתח מסורות חדשות עם משפחתי האהובה הגרעינית והמורחבת, כמו שעשינו בליל הסדר האחרון בשירים ומנהגים של משפחות נוספות מקסימות שישבו איתנו לשולחן.

כן אוכל להתענג על כל הצלחה של לקוחות שלנו כמו ההורים שגילו את הילד שלהם דרך התעקשות שלנו על הבעה בהקלדה או לקוח שמצא דרך ליווי שלנו דיור מכבד, עבודה שהוא מוערך בה ואפילו זוגיות טרייה.

כן אוכל בזכות מתנות ההורים שהותירו בלכתם, לטייל השנה ליעדים קרובים ורחוקים בעולם, להגשים חלומות שלא העזתי לחלום בקול רם, לחזור עם הרבה יותר כוחות ושמחה.

כן אוכל לחגוג יום הולדת 50 עם כל הא.נשים והכלבלב היקרים לי כל כך שעוטפים אותי באהבה כל יום וכל שעה, אשר הורגשו וחיבקו במיוחד בשנה האחרונה.

השנה שבין גיל 49 ל 50 הייתה אחת המורכבות בחיי, עצובה ושמחה, מבגרת ומשחררת.

מוכנה אליך יום הולדת 50 אני שלך.