על מלחמה וגבורה (של משפחות עם צרכים מיוחדים)

*בתמונה הורים גיבורים מסיימים אימון יחד בחדר כושר

איך תרגישו גבורה?

איך תייצרו התגברות?

איך תהפכו את ילדיכם לגיבורים?

בשלב ראשון תודו בפחדים, אתגרים, חששות, קשיים, משברים.

ומשם נותר לכם  רק להאמין ולשחרר, כאילו פשוט לא?

רק שתי פעולות ותהפכו בעצמכם לגיבורים שמצמיחים דור שני של גיבורים.

כן אני יודעת (גם מניסיון אישי), זו עבודה ממש לא קלה, לשחרר פחד, להאמין שנצליח לפתור את  האתגר, להודות בחששות וקשיים, ולדעת שנצא ממשברים.

 

אז איך בכל זאת מתחילים?

כאשר אנחנו מחליטים לאחוז בשתי הידיים באתגר או קושי, זה סימן שאנחנו לא מוותרים לעצמנו או לילדינו וכך אנחנו צומחים ומצמיחים. לכן אפילו שממש אין לנו מושג איך להתגבר על האתגר, נחפש פירור קטן אותו נוכל לפזר או לאסוף בדרך, נפרק את האתגר לפתרונות קטנטנים ובכל רגע קטן של כוח נפתור חלקיק קטן, לאט ובהתמדה כולם יהפכו יחד לשלם, אולי לא מושלם אבל אפשרי ומשמעותי.

 

כן כן ואיך עוד אפשר לעשות את זה?

לשחרר פחד או חשש, ע"י מתן אפשרות לילד/ה או הבוגר/ת לנסות, ליפול ולהיפצע, ולמצוא את הדרך שמתאימה לכם או להם להתאושש בעצמם, גם אם הם מבקשים עזרה זה לא אומר שהם ויתרו, זה אומר שהם לקחו אחריות על הפחד, ביקשו.

 

ועוד פטנט אחרון…

כאשר אנחנו מזהים משבר, ואפילו מאפשרים לו להגיע לתחתית ומתמסרים לו, אנחנו עוצרים במילימטר האחרון, מרימים את הראש, לוקחים אוויר, משתפים את כל מי שיכול לעזור, מודים שאנחנו במשבר קשה, ויוצאים למסע, מפעילים שרירים חדשים, ומתאמנים עד שהשרירים שלנו מתחזקים וכבר לא קשה להם, ואז זה קורה, אנחנו מגלים את העוצמות שלנו ושל ילדינו ואז! מתרחשת הצמיחה האדירה והמרגשת הזו ששמורה רק למשפחות בהן ילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים.

 

בזה בדיוק העבודה שלי מתמקדת, ללמד את ההורים להאמין בילדים, ללמד את הילד/ה או המבוגר/ת עם הצרכים המיוחדים שהם ממש יכולים לצמוח ממשבר, ואז מה שאנחנו חולמים עליו קורה:

הם מצליחים להתלבש לבד, להגיע באוטובוס לחוג, להשתלב בתפקיד איכותי בצה"ל, להתקבל ולשגשג בעבודה, לגור בדיור מותאם או באופן עצמאי ואפילו להביא לנו נכדים אם הם רק ירצו.

 

אז כשאתם אומרים לי כמה קשה באתגרים והפחדים שלכם סביב הילדים, תזכרו גם  כמה מרגש ומשמח כשמתגברים, כשמרגישים גיבורים ומנצחים במלחמה.

כזה הוא גם העם שלנו , יש לנו אתגרים וקשיים ענקיים, והמון סיבות לפחד ולחשוש אבל כשאנחנו מתגברים ומייצרים ומגלים גיבורים, אנחנו רוקדים ברחובות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *